מה אמיל חביבי היה אומר

אלכסנדר יעקובסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלכסנדר יעקובסון

חברי הכנסת הערבים שהחרימו את הלוויה של שמעון פרס — זכותם המלאה, כמובן — בחרו בו לנשיא המדינה. אפשר להאמין שלחברי כנסת אלה יש אכן בעיה עם הביטחוניזם של פרס, כפי שהסביר איימן עודה (בעוד שאין להם בעיה עם הביטחוניזם של בשאר אסד). ואולם, האם הביטחוניזם הזה לא היה ידוע להם כשבחרו בו לנשיא? יש היגיון באבסורד הזה. השתתפות בלוויה הממלכתית של האיש שהפך למזוהה עם מדינת ישראל, היתה מעשה סמלי המבטא השלמה עם המדינה, קבלת הלגיטימיות שלה ורצון להשתלבות של אמת. לא השלמה עם מדיניות כלשהי — השלמה עם המדינה. השתתפותו של מחמוד עבאס היתה מחווה דיפלומטית נאה וראויה להערכה כלפי מדינה זרה, כלפי אויב שאתו אמור להתנהל תהליך שלום. לעומת זאת, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת חשו בצדק, כי השתתפותם היתה מעבירה מסר ולפיו הם רואים עצמם באמת ובתמים כחברי פרלמנט ישראלים. לכך אין הם מוכנים, משום שהנרטיב הלאומי הפלסטיני בגרסה שהם דבקים בה סותר אפשרות כזאת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ