מבצע קדש ומגבלות הכוח

שלמה אבינרי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלמה אבינרי

ב–1956 נרקמה בין ישראל, צרפת ובריטניה ברית שהיתה לה מטרה מדינית ברורה ומוסכמת: להפיל את המשטר של נשיא מצרים גמאל עבד אל־נאצר ולהקים בקהיר ממשלה פרו־מערבית. לפי עדות השר הבריטי ג'וליאן אמרי, למערב אף היתה רשימה של מועמדים אפשריים לתפקיד.

מטרה זו לא הושגה למרות ההצלחה הצבאית המרשימה של ישראל, שלוותה בכישלון האנגלו־צרפתי בהשתלטות על תעלת סואץ. בישראל נוטים להדגיש את ההיבטים הצבאיים של המבצע ולהתעמק מעט מדי בבחינת ההקשר המדיני הבינלאומי של מלחמת סואץ־סיני: אבל רק התבוננות חדה בהיבטים המדיניים והאסטרטגיים המורכבים של המלחמה תאפשר להבין את הממדים של ההעזה, ההצלחה והכישלון המדיני — שהפיל את ראשי ממשלות צרפת ובריטניה, אך בזכות תושייה מדינית איפשר לישראל לתרגם את הצלחותיה הצבאיים להישגים מדיניים מרחיקי לכת. מלחמת 1956 חיסלה את הקריירה של אנתוני אידן וגי מולה, אך לעומת זאת האדירה את מעמדו של בן גוריון כמנהיג. מעבר לכך, היא העניקה לישראל עשר שנות רגיעה ביטחונית, שהיו חיוניות לגיבושה ולביסוסה של המדינה הצעירה, שאז טרם מלאו עשר שנים להקמתה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ