רפי ולדן
רפי ולדן

ביום כ"ו בתשרי, 28 באוקטובר, נערך טקס ממלכתי במלאות שלושים לפטירתו של שמעון פרס, זיכרונו לברכה. גילוי נאות — אני חתנו של פרס. ועוד גילוי נאות — אני קורא נאמן של "הארץ", המזדהה לרוב עם גישתו הפוליטית. אני מאמין שעשוי להיות לעיתון תפקיד חשוב כאחד מנושאי הדגל האחרונים במאבק על דרכה של מדינת ישראל.

הסיכוי של השמאל לחזור לשלטון לא טמון, לצערנו, בהצגת תוכנית מדינית אידיאליסטית. אחרי 50 שנות כיבוש, תיאוריות והבטחות ערטילאיות לא ישכנעו חברה שבעה ושאננה ברובה. המשבר האמיתי של השמאל טמון בהעדרה של מנהיגות. בבחירות האחרונות הגיע המיאוס כלפי בנימין נתניהו לממדים שסיכנו בעליל את מעמדו. אילו עמדה מולו דמות חזקה וכריזמטית, הוא לא היה זוכה גם באותם 25% מהמצביעים אשר תמכו בו. המאמץ של שוחרי השלום והשוויון בחברה הישראלית צריך להתמקד בחיפוש דמות כזאת. עד שזו תקום, יש מקום להציג מופת, אייקון שאותו אפשר להעריך ועמו אפשר להזדהות. פרס, אשר גילם בעשרות השנים האחרונות את המאמץ העיקש והמתמשך להביא את השלום החיוני כל כך, עשוי להיות אייקון כזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ