בלוז לדור מזויין

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גדעון לוי
גדעון לוי

"ככה היינו? כל כך מטומטמים? כל כך יפים? כל כך טהורים?" מזמן לא בכיתי. שלשום (שישי) זה קרה. הדמעות נקוו והגרון נשנק. "בלוז לחופש הגדול", הקרנה חגיגית של העותק המשוחזר של סרטו של רנן שור (תסריט: דורון נשר) במלאות לו 30 שנים. בקרוב בסינמטקים והחוויה מומלצת בחום.

בכיתי כמובן על מה שהיה ואיננו עוד, על מה שהיינו ואיננו עוד; על השנים שלא ישובו בתיכון עירוני א' בתל אביב, שבו התרחש הסרט ובו צולם, מאחורי הסינמטק שבו הוקרן. התיכון שלי, עם בוגרי המחזור של השנה מעלי, קיץ 1970. בלוז מספר את סיפור גיוסם לצה"ל. הזמן הוא מלחמה, תמיד כאן הזמן הוא מלחמה, הפעם מלחמת ההתשה, בין ששת הימים לכיפורים. כל כך הרבה השתנה מאז, ויותר נורא — כל כך הרבה לא השתנה. אולי גם על כן ניגרו הדמעות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ