ירושלים: עיר של פרזיטים

עבד ל. עזב
עבד ל.עזב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עבד ל. עזב
עבד ל.עזב

עודה בשאראת, מתי ירושלים לא היתה עיר "של דם ודמעות" כדבריך ("הארץ", 9.1). תמיד היא היתה כזאת, ולפי ההתרחשויות בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל, הטפטוף של שתי התמיסות שהזכרת צפוי להפוך לשיטפון. ושיהיה ברור: ירושלים היא פסגת אהבותי, כשמדובר ביישובים שהקימו בני אדם. אני מתגעגע לעיר הזאת בטירוף, וכשאני נמצא בה מצב רוחי נוסק לשמים. ועוד דבר שאני רוצה שיהיה ברור, אהבתי לעיר הזאת לא קשורה למקום "קדוש" כלשהו. ההיפך הוא הנכון, אם יש משהו שפוגם באהבתי לאל־קודס, אלה בדיוק המקומות "הקדושים", גורמי השנאה ושפיכות הדמים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ