שמאל עם נטייה למרכז: פתרון, לא בעיה

דניאל דיין
דניאל דיין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דניאל דיין
דניאל דיין

מחנה השמאל ומפלגת העבודה נמצאים במשבר זהות אידאולוגי מאז רצח יצחק רבין ז"ל. למעט הבלחה קצרה של נצחון ברק, העם לא רואה במפלגת העבודה כמפלגה שיכולה להוביל את השלטון בישראל.

מיום ההפסד בבחירות האחרונות קמה התעוררות בתוך מפלגת העבודה מצד פעילים רבים שמבקשים לחדד את עמדות המפלגה, להבדילה ממרצ ולהחזירה לימיה המפוארים. הניסיון נתקל בקשיים מצד חבורה מצומצמת, שנמצאת במוקדי הכוח המרכזים של מפלגת העבודה, המתעקשת להיאחז בעמדות צרות ושיח דוגמטי. אנשי אותה קבוצה סבורים שאופוזיציה טובה מתנגדת באופן אוטומטי לכל פעולה שהממשלה עושה, הם נזעקים מכל אמירה שיוצאת מכיוון הימין ומבכרים זאת על פני בניית אלטרנטיבה שהציבור יכול לזהות כחלופה ראויה לשלטון הנוכחי. 

דניאל הרוש, מי שהיה בעבר דובר מפלגת העבודה, כתב במאמרו "הבעיה הגדולה עם הרצון להתמרכז" ("הארץ", 30.1), שהוא מביע חשש ממאמצי חוג "הזרם המרכזי" להוביל את מפלגת העבודה למרכז הפוליטי, להתנער מעמדות קיצוניות בשמאל ולהפסיק להתחרות במרצ. מה שהרוש לא מבין הוא שהעם לא מנהל משא ומתן עם השמאל, אין טלפון ל"שימור לקוחות" אליו מתקשרים מצביעי מפלגת העבודה ומבקשים ליידע כי בכוונתם לעבור למפלגה אחרת. אף אחד לא נמצא שם לשכנע אותם לא לעזוב, וברגע שהם עושים זאת, קשה להחזיר אותם.

לתפישת הרוש וקבוצתו בשמאל, כל מי שזז מילימטר מעמדתם "קורץ ימינה", אף אחד לא מספיק "סוציאל-דמוקרט" בשבילם והם מציבים תנאי קבלה מחמירים למועדון השמאל. אבל בואו נודה על האמת, לא הרבה רוצים להיות חלק ממנו, לכן לא צריך להחמיר את רף הקבלה, אלא להיפך.

העובדה שהרוש חש כי הקו שיו"ר המפלגה מוביל הוא למרכז, בעוד שהציבור חש שמפלגת העבודה הלכה שמאלה מדי, רק ממחישה את עומק הבעיה וחוסר החיבור שלו ושל חבריו ל"שטח". אבל אין להתפלא, בזמן שאנשי מפלגת יש עתיד עובדים חזק בשטח, בזמן שאנשי הליכוד לא מפסיקים לרגע את קמפיין הבחירות שלהם, במפלגת העבודה מתעסקים בעיקר בעצמם, בבחירות למשמרת הצעירה, בבחירות למזכ"ל, בפריימריז לראשות המפלגה.

התופעות אותן ציין דניאל, כמו "הצל" וארגון להב"ה, ההופכות לגיטימיות בחברה הישראלית, הן ריאקציה לשמאל מנוון הנעדר טיעונים משכנעים. מצד אחד אנו אומרים "שלום עושים עם אויבים" ומבקשים להיפרד מהפלסטינים, מנגד אנחנו לא מתייחסים אליהם באמת כאל אויבים, לפחות לא בצורה שהציבור מצליח להבין לאשורו באיזה צד אנחנו.

מפלגת העבודה צריכה לקבל החלטה האם היא משחקת במגרש של הגדולים או שמא מתחרה על מנדטים מול מרצ. אם שאיפתה להגיע לשלטון, אז היא חייבת לבצע שינויים קריטיים מידיים, ולא לחכות לקמפיין הבחירות ולמכור לעם ברגע האחרון שהיא "מפלגת שמאל-מרכז". מי שרוצה את קולו של העם בקלפי חייב להקשיב לקול הזה, לתת לו ביטוי בשורות המפלגה על ידי פתיחת השורות, כך שיכילו קשת רחבה של עמדות בתוך המחנה.

קודם כל צריך לשכנע את הציבור שהאינטרס של ישראל והמחויבות שלנו לביטחון האזרחים הוא בראש סדר העדיפויות של מפלגת העבודה. על הרוש להבין שהזרם המרכזי במפלגת העבודה והתנועות הניציות בשמאל הן לא הבעיה, הן הפתרון.

הכותב הוא יו"ר הארגון הפוליטי החוץ-מפלגתי "נושאי הדגל"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ