בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשמנהיג חמאס בכלא נשמע כמו מירי רגב

77תגובות
מתוך הסדרה "מגידו"
yes דוקו

לא פשוטה היא הדרישה להזדהות עם רוצחים. לא צריך להיות הורה שכול או שרת תרבות פופוליסטית בשביל לחוש קושי אל מול טקסט טלוויזיוני שמציג באור חיובי בני אדם שדקרו, פוצצו או סייעו לרציחתם בדם קר של בני אדם אחרים. אפילו מנקודת מבט אמנותית גרידא, יש דבר מה מעורר אי־נוחות באמנות מגויסת, ביצירה שהיא כל כולה מניפסט אידיאולוגי. למזלנו, כשמדובר בסדרת התעודה של איציק לרנר, "מגידו", לא נדרשת התמודדות כזאת, מכיוון שהסדרה אינה מנשר אידאולוגי פשטני. במקום זאת, היא מציגה משהו שמוציא את "אם תרצו" מדעתם, ומפחיד...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו