זכרון דברים
ורשה
"אני נכנסת היום לאושוויץ, ואף אחד לא יעצור אותי", מצאתי את עצמי אומרת בחיוך לפקידה הפולנייה במרכז המידע לתייר בקרקוב. זאת לאחר שהבהירה לי באדיבות, אבל בלי להשאיר שום מרווח לחריגה מהכללים, שתפוסת התיירים במחנה מלאה. 4 ק"מ לפני אושוויץ התנוסס שלט פרסומת של מקדונלד'ס. האדישות הטבעית של הזמן מעוררת חיוך. החיים ממשיכים, וזכותם של נערים פולנים ליהנות מאוכל מהיר אמריקאי, גם אם הם חיים בשכנות לבית המקדש של הרצח ושל העינויים. אושוויץ לא היתה פלנטה אחרת, אלא כאן ליד. אפשר היה לראות אותה מהחלון של השכנים.