בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מישהו בכלל רוצה מכנה משותף?

145תגובות

בתור אזרח נאמן אני אמור להתאבל היום — יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל — אף שבחלק מהמערכות הללו נהרגו באש החיילים הישראלים אלפי פלסטינים, שכונו אז מסתננים, כאשר ניסו לשוב למולדתם. מחר, להבדיל, ביום העצמאות, אני אמור לשמוח בזוכרי את גירוש בני משפחתי מכפר מעלול ואת גירושם של כ–800 אלף אנשים מבני עמי. ולתפארת יום העצמאות אני אמור לרקוד עם דגל המדינה, אותו דגל שהונף מעל חורבות מעלול אחרי הכנעתה. ואם יישאר לי כוח, אני אמור לשיר, בגאווה המתבקשת, את "התקוה", שאותו שרו, קרוב לוודאי, הלוחמים כשסיימו לטהר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו