מישהו בכלל רוצה מכנה משותף?

עודה בשאראת
עודה בשאראת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עודה בשאראת
עודה בשאראת

בתור אזרח נאמן אני אמור להתאבל היום — יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל — אף שבחלק מהמערכות הללו נהרגו באש החיילים הישראלים אלפי פלסטינים, שכונו אז מסתננים, כאשר ניסו לשוב למולדתם. מחר, להבדיל, ביום העצמאות, אני אמור לשמוח בזוכרי את גירוש בני משפחתי מכפר מעלול ואת גירושם של כ–800 אלף אנשים מבני עמי. ולתפארת יום העצמאות אני אמור לרקוד עם דגל המדינה, אותו דגל שהונף מעל חורבות מעלול אחרי הכנעתה. ואם יישאר לי כוח, אני אמור לשיר, בגאווה המתבקשת, את "התקוה", שאותו שרו, קרוב לוודאי, הלוחמים כשסיימו לטהר עוד כפר מתושביו הערבים. ואם בכל זאת אחליט לשים פס על העבר ולשמוח — אני אמור לעשות זאת באמצעות הדלקת מנגל, בתקווה שהדיווחים על שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים לא יקלקלו את התיאבון של אחינו היהודים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ