יום גדול

יאיר אסולין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אסולין

גם השנה היחס ליום ירושלים התחלק בין ימין ושמאל — כאילו ירושלים, אהבה לירושלים, הבנה עמוקה של המקום של העיר הזאת בסיפור הישראלי, היא באופן אוטומטי עניין פוליטי מיידי, כאילו אין שום דבר מעבר לזה. עד כדי כך הפכנו שטוחים. החלוקה היא בין מי שמציין יובל לשחרור ירושלים, לניצחון במלחמה ההיא, לבין מי שמציין יובל לכיבוש. אין גם וגם. ויש משהו עצוב — לא פחות — בחלוקה הזו. אם תרצו, החלוקה הזו היא אחת ההמחשות הטובות ביותר לשבלוניות של השיח הישראלי. כן, גם באמצעי התקשורת, גם בטקסטים שנכתבים, גם פה. חלוקה אוטומטית של טובים מול רעים, של בעד ונגד. אפס מקום למורכבות — או אהבה עצמית, ממש התמסרות, או הלקאה, בוז. אפס מקום לתודעה של סיפור, של דמויות, של תנועה על ציר זמן, של זוויות שונות, של "קדימה־אחורה", של קונפליקטים. והרי קונפליקטים הם כל העניין. בלי קונפליקטים אין בני אדם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ