למה אתם לא באים גם לשכונה שלי?

נעמי צוובנר
נעמי צוובנר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נעמי צוובנר
נעמי צוובנר

השכונה הירושלמית שבה אני מתגוררת מלאה בתי כנסיות ובתי מדרש, וילדים וילדות משחקים ברחובותיה. יש בה יהודים הממהרים עם בוקר לתפילה עטורים בטלית ותפילין. נשים ושביס קשור לראשן — יש בה. גם כאן, בימים הנוראים, משכימים לסליחות, ובחנוכה, מאות החנוכיות המנצנצות על אדני החלונות הן מחזה נפלא.

ובכל זאת, מעולם לא נתקלתי ברחוב בקבוצות של תיירים מרחבי הארץ מסתכלים סביב בהתפעלות ומנסים לספוג את האווירה. איש לא הגיע לכיכר המרכזית של שכונת מגורי בערב פסח, לצלם את הדוודים המהבילים של הגעלת כלים. וכל כך למה? כי כאן לא מאה שערים. זוהי שכונה חרדית רגילה אשר איננה הכתובת האוטומטית להצצה בחיים החרדיים, שמצויינת במדריכי התיירות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ