שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בועז סנג'רו
בועז סנג'רו
בועז סנג'רו
בועז סנג'רו

לאחר קריאת הביקורות החריפות שספגו פרופ' אסא כשר והקוד האתי האקדמי שחיבר, "כללי ההתנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות אקדמית לפעילות פוליטית", מרתק לקרוא את הכללים המוצעים ולהיווכח שרוב הביקורות אינן מוצדקות.

ראשית, בניגוד להשמצות, הקוד המוצע דווקא מעגן את עקרון החופש האקדמי כבר מהסעיף הראשון.

שנית, הקוד קובע כללים שקשה להצדיק התנגדות להם, כגון שפעילות פוליטית של מרצה תיעשה תוך הפרדה מתפקידיו האקדמיים: "חבר הסגל האקדמי במוסד להשכלה גבוהה לא ישתמש בנייר המכתבים של אותו מוסד במסגרת הפעילות הפוליטית שלו" (סעיף ג (12)). בדומה לכך, דרישת הקוד להימנעות מהפיכה של בימת המרצה לבימה לעמדות פוליטיות מוצדקת, בעיקר משום שמדובר ב"קהל שבוי" וכן משום שלמרצים בעלי שיעור קומה יש השפעה רבה על חלק מהסטודנטים. בניגוד למחשבה שחריגות גסות של מרצים מהמקובל ניתנות לטיפול באמצעות מנגנונים משמעתיים, הוגן יותר להבהיר למרצים מראש את גבולות המשחק, ולא להפתיעם לאחר מעשה בנקיטת סנקציות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ