דרוויש כממתק קונסנסואלי

נדב פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדב פרץ

מצאתי את עצמי נע בחוסר נוחות אל מול ההגנה האוטומטית שזוכה לה המשורר מחמוד דרוויש במאבקם של אנשי התרבות ושלטונות התרבות בשרת התרבות. דרוויש, כמשורר ואחד מהאינטלקטואלים הבולטים בעולם הפלסטיני החילוני בחמשת העשורים האחרונים, הולך וקונה לו מעמד של קדוש בשיח התרבותי בישראל. את מעמדו זה הוא חב לא מעט למירי רגב. "תרשום, אני ערבי!" נהפך לסמל לחופש הביטוי. אויביה של שרת התרבות אימצו את האינטלקטואל הפלסטיני, ובדקלמם כמה שורות מתוך השיר מתרחש נס אלוהי ההופך אותם באחת לנציגי הנאורות עלי אדמות, או לפחות עד שהסערה הנוכחית תחלוף ולא תיגרע אגורה אחת מתקציבי התיאטראות ומוסדות התרבות הגבוהה בתל אביב.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ