הצללים של אבי גבאי

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

הכי קל זה ללעוג למפלגת העבודה. הכי מצחיק זה לומר שמספר המועמדים לראשות המפלגה בפריימריז שמתקיימים היום, עולה על מספר מצביעיה. אבל זה לא נכון. מפלגת העבודה חיה ובועטת. היא מציגה אלטרנטיבה לליכוד, ובשיתוף כוחות נוספים מהווה מרכיב חיוני בדרך לסיום שליטתו הארוכה של בנימין נתניהו בחיינו.

עצם הבחירות הפנימיות, והמאבק היצרי הגדול סביבן, מלמד על חיות ורלוונטיות. גם חמשת המועמדים הם אנשים ראויים, כאשר לכל אחד יתרונות וחסרונות. רציתי להתעכב על אחד מהם, אבי גבאי — משום שהוא היוצא דופן מביניהם. בניגוד ליצחק הרצוג, עמיר פרץ, אראל מרגלית ועֹמר בר לב, שהם בשר מבשרה של המפלגה, גבאי הוא עולה חדש. רק לפני כמה חודשים פרש מ"כולנו" ועבר ל"עבודה". זה בסדר לעבור מפלגה, אבל רגע, סבלנות, כבר רצים לפסגה? ויש עוד נקודה בעייתית: בעימות מול מרגלית, הוא נשאל אם הצביע פעם ליכוד וענה שלא, עד שמרגלית אמר שיש ברשותו קטע וידיאו שממנו עולה שגבאי דווקא כן הצביע ליכוד. גבאי מכחיש זאת מכל וכל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ