אבי גבאי, הימור שכדאי לקחת

רוית הכט
רוית הכט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוית הכט
רוית הכט

הדבר המרשים באמת בבחירות למפלגת העבודה הוא החדשנות שהוכיחו חבריה. כן, חברי העבודה, שהכל לועגים לזקנתם, לשמרנותם, לחוסר הרלוונטיות שלהם, גמלאי גבעתיים, חיפה והקיבוצים, הם שהפנימו באומץ את המהפכה שעוברת החברה הישראלית ובחרו להוביל לקו הגמר שני מנהיגים שונים מאוד זה מזה — ממוצא מרוקאי.

36 שנים אחרי נאום מנחם בגין בכיכר מלכי ישראל בתל אביב (בתגובה ל"נאום הצ'חצ'חים") ו–58 שנים אחרי מהומות ואדי סאליב בחיפה, שם מצאה תנועת החרות את שיקוי החיים והשלטון — אפשר להכריז על מהפך כלשהו. הליכוד, מדוד לוי ועד מירי רגב, נתן לדמויות מזרחיות להיות הפנים הצבעוניות — מנשקי ילדים בשווקים ומתווכי מימונות בשכונות — אך את כס ההנהגה מנע מהם. את העבודה ינהיג מזרחי בפעם השלישית — אחרי הקדנציה הראשונה של פרץ וזו הקצרה של בנימין בן אליעזר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ