השלום הוא לחלשים

שולי אביב
שולי אביב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שולי אביב
שולי אביב

בנימין נתניהו הגיע לפוליטיקה עם שלושה טיקטים: ביטחון ויציבות מקסימלית לריבונות היהודית בשטחי ארץ ישראל; חברה חופשית, תחרותית ומנצחת; ואישיות חיונית הנשענת על תרבות יהודית גאה. הוא מייצר בכך אמינות והערכה גם מחוץ למחנה תומכיו — משנתו ברורה, הוא מחויב, ומאמין במה שהוא מוכר: החתירה להיות החזק. עד כדי כך, ששני הטיקטים הראשונים תלויים במוצר הדגל שלו — החוזק — ובטיקט השלישי. לדידו, אי אפשר ליצור מדינה וחברה חזקות בלא מנהיגים חזקים. זהו רוויזיוניזם מעודכן, שהגיע על כתפי תפישות פוליטיות שהובילו יותר מ–100 שנה את הגורל היהודי החדש; ניאו־רוויזיוניזם שמוכיח את עצמו בנסיבות הגיאופוליטיות העכשוויות והופך את נתניהו גם לאחד שייתכן שהוא צודק. ייתכן שיש בו מן הבריונות, אך גם מן החוכמה, ראיית הנולד והצדק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ