שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא לוותר על הרגש

יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אסולין

בימים האחרונים, מאז שהתפרסם המאמר של גדעון לוי הקורא לקרוא את צוואתו של הרוצח מחלמיש ("הארץ" 23.7), אני חושב על המאמר לא מעט. אני מעריך את לוי, את מפעל הכתיבה שלו, את המראה שהוא מציב מול החברה הישראלית, מול ההדחקה הישראלית המשוכללת, ואני גם חושב שאני מבין אותו, לפחות במידת מה. ובכל זאת, תחושת החמיצות שעורר בי המאמר האחרון שלו לא מרפה. לא הקריאה לקרוא את הצוואה של הרוצח היא זו שקוממה אותי. גם לא הקריאה שלו, שהיא אולי לב המאמר, לשאול את עצמנו למה קם אדם, לוקח סכין והולך לרצוח משפחה שלמה, אבא, בן, בת, מה קורה בתודעה שלו; זו קריאה חשובה בעיני, וכל אדם צריך להתמודד עם השאלה הזאת, לתת לה פנים, תחושות ריחות, בטח לא לפטור את המצב בתגובה גזענית כזאת או אחרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ