פרשת אזריה ובגידת ההנהגה בדמוקרטיה

עידית שפרן גיטלמן
עמיחי כהן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידית שפרן גיטלמן
עמיחי כהן

ראוי היה שההכרעה בערעורו של אלאור אזריה, תהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של אחד מהמשפטים המסוקרים ביותר שעברו על החברה בישראל.

ההכרעה במידה רבה חזרה על עמדתו של בית הדין בערכאה הראשונה, ובהתאם לכך גם הותירה על כנו את גזר הדין. למען האמת, הבירור העובדתי במשפט של המדינה אינו מהמורכבים והקשים להכרעה. הסרטון והעדויות התומכות לא השאירו להגנה הרבה מקום לגמישות,  והניסיון  להפוך את המקרה הנקודתי, של חייל שעשה מעשה שלא ייעשה, לסוגיה לאומית ופוליטית הזיק לאזריה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ