פרשת אזריה ובגידת ההנהגה בדמוקרטיה

עידית שפרן גיטלמן
עמיחי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידית שפרן גיטלמן
עמיחי כהן

ראוי היה שההכרעה בערעורו של אלאור אזריה, תהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של אחד מהמשפטים המסוקרים ביותר שעברו על החברה בישראל.

ההכרעה במידה רבה חזרה על עמדתו של בית הדין בערכאה הראשונה, ובהתאם לכך גם הותירה על כנו את גזר הדין. למען האמת, הבירור העובדתי במשפט של המדינה אינו מהמורכבים והקשים להכרעה. הסרטון והעדויות התומכות לא השאירו להגנה הרבה מקום לגמישות,  והניסיון  להפוך את המקרה הנקודתי, של חייל שעשה מעשה שלא ייעשה, לסוגיה לאומית ופוליטית הזיק לאזריה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ