הסינדרום של טראמפ

יוסי קליין
יוסי קליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי קליין
יוסי קליין

הורים מכירים את זה. הולכים עם בן השנתיים לקנות דבר מה בסופר. פתאום הוא מבחין במשהו. "את זה", הוא אומר, ומיד חוזר ומדגיש בכוונה גדולה ובתוקף רב: "את זה". "זה" יכול להיות כל דבר. פעם יצאתי עם בת שנתיים לטיול שליו של אחר הצהריים וחזרתי עם קופה רושמת. בפעם אחרת היו אלה משקפי מגן להלחמה.

אין טעם להתנגד. הסנקציות מובטחות. רקיעות רגליים, נפנוף ידיים, השתטחות על הרצפה והטחת הראש. אחר כך צפירות עולות ויורדות וקריאות לאמא, שתמיד יודעת איפה לא להיות ומתי. הלקוחות בסופר נעצרים לרגע ובוחנים בקפידה את פני האב המתעלל. רגע, הם אומרים, זה לא הפובליציסט הזוטר שירדו עליו לא מזמן בטלוויזיה? נו, בטח, ולמה ציפיתם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ