יַשְׁחִית, מַשְׁחִית, הִשְׁחִית...

ב. מיכאל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ב. מיכאל

את סיפור 50 השנים האחרונות אפשר לסכם במשפט אחד קצר: "הכיבוש יַשחית, הכיבוש מַשחית, הכיבוש הִשחית..." זה כל הסיפור.

את דברי־ימי ההשחתה אפשר לספר גם כך: כבר ב–1967 נמצאו מתי מעט שהשמיעו ציוצים מתריעים: "צאו משם!" הם צייצו בדאגה,"צאו מהר! עכשיו! הצילו את עצמכם! הכיבוש הזה ישחית אותנו. ישחית עד רָקָב ונֶמֶק". בקושי חודש חלף מתום הקרבות ויגאל אלון (איש "השמאל־ימין הציוני") מיהר והגיש את "תוכנית אלון" המטופשת שלו לממשלה. עד היום היא תקועה כעצם בגרונה של השפיות הישראלית. חלפו עוד חודשיים, וההתנחלות הראשונה קמה. וכבר עלה הצורך לחדול מלשון־עתיד, ולהתחיל לדבר בלשון־הווה. הכיבוש לא "ישחית" בעתיד. הוא כבר משחית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ