עינת רמון
עינת רמון
עינת רמון
עינת רמון

בלב הוויכוח על עתיד הכותל המערבי בדורנו עומדת טענת מנהיגי הזרמים הליברליים, שהצבת המחיצה בכותל לאחר מלחמת ששת הימים היתה מחטף, שביטא "השתלטות" אורתודוקסית על הכותל, המנוגדת לרצון העם היהודי. אין לי יומרות להציע פתרון לסכסוך המורכב הזה, אך אני סבורה שהעובדות ההיסטוריות מפריכות טענה זאת.

הקבוצות הליברליות מביאות כסימוכין תמונות מתקופה מסוימת בזמן המנדט הבריטי, שבה נשים יהודיות, עטופות מכף רגל ועד ראש, נראות מתפללות בקבוצה נפרדת ללא מחיצה, לצד גברים בכותל המערבי. ואולם, תמונות אלו שיקפו תקופה קצרה בתולדות הכותל המערבי, בעיקר תחת שלטון המנדט הבריטי, שאסר הכנסת מחיצה על מנת לרצות את דרישות הערבים. פרעות תרפ"ט פרצו גם על רקע הכנסת מחיצה לכותל ביום הכיפורים של שנת 1928, בניגוד לנוהל שקבע המנדט. לעומת זאת, בארכיונים קיימות תמונות ועדויות רבות לכך, שבתקופה העותמאנית, בסוף המאה ה–19 ועם תחילת המאה ה–20, ככל שגדל היישוב היהודי בארץ — התרבו התפילות עם מחיצה בכותל. לפיכך, שאיפת העולם היהודי כולו בשנת 1929 היתה להשכין בכותל סדרי תפילה עם מחיצה בין גברים לנשים, תחת השגחת רב אורתודוקסי — רב הכותל מטעם הרבנות הראשית ומוסדות היישוב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ