ובכן, לא נשרת בצבא

עבד ל. עזב
עבד ל.עזב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עבד ל. עזב
עבד ל.עזב

ביום שני (18.9) הופיעו ב"הארץ" שני מאמרים מעניינים. האחד, של משה בן עטר "השפה הערבית אינה שפה כלכלית", והשני של יגיל לוי, שכותרתו "הגיע תור הערבים להתגייס". המאמר הראשון טוען (תוך הבעת צער), שלתלמידי ישראל היהודים אין מוטיווציה ללמוד ערבית, כי אין לה ערך כלכלי. המאמר השני מתייחס לפסיקת בג"ץ, המחייבת חרדים להתגייס. כותב המאמר מזכיר, כי ביטול הפטור לחרדים עשוי, עקרונית ותיאורטית, לגרור את ביטול הפטור מגיוס הערבים, שגם הוא נשען על הסדר בעייתי. לוי אמנם מביא את הטיעון הזה רק כהוכחה למופרכותה של הדרישה לגיוס כללי, אבל התביעה לגיוס כללי משותפת לישראלים רבים, שמתקוממים על אפליית הערבים לטובה בתחום זה. ובכן, לא נשרת בצבא בתנאים הנוכחיים. לעולם לא נפנה את נשקנו לעבר אחינו הפלסטינים ואלה שבעולם הערבי. לא נילחם נגד צבא סוריה. חייליו הם אחינו לכל דבר ועניין, גנטית, היסטורית, תרבותית ובשבילי אישית, בעיקר ומעל כל דבר אחר, רגשית. אני יודע שהצהרה כזאת יכולה לעלות לי ביוקר, אבל היא אמת לאמיתה, ללא כחל וסרק, ולכן, דווקא משום שאני חותר לאזרוח מלא של הערבים בישראל, אמת זו חייבת להיאמר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ