בצלאל, הנביא שמגשים את עצמו
פעם, בירושלים, היה איש אחד שזה היה שיגיונו: הוא היה עומד מאחורי הנהג באוטובוס והיה פוקד באסרטיביות מנומסת על הנהג ועל הנוסעים מה עליהם לעשות. כשהיה הנהג מתקרב לתחנה, היה אומר לו "עצור בתחנה, פתח את הדלת", ואז לנוסעים שהיו עולים, היה אומר "תעלה, תשלם, קח כרטיס ועודף, כנס פנימה", עד שעלה הנוסע האחרון, ואז היה מורה לנהג "סגור את הדלת, סע". והכל אכן נהיה, לכאורה ולמעשה, בדיוק כדברו.