המורשת הנדרשת

ליגאל עמיר יש מורשת, וליצחק רבין אין. את מורשת רבין — אם אפשר בכלל לקרוא לה מורשת — אפשר לסכם בשמונה מלים: "בשנותיו האחרונות רצה להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים". למורשת עמיר לא יספיק טור בעיתון. זאת מורשת! זה חזון! והיא לא מתייבשת סתם על איזה מדף. היא חיה וקיימת, והממשלה מתאמצת שלא לדלג על אף פסיק בה. רציתם בלי ערבים? קיבלתם, רציתם בלי הסכמים? קיבלתם. מהים עד הירדן? אדרבה! מורשת עמיר היא היום המורשת הלאומית שלנו.