פמיניזם אינו מבחין בין דם לדם

אורית קמיר
אורית קמיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורית קמיר
אורית קמיר

יום המאבק באלימות נגד נשים מגיע מדי שנה ב–25 בנובמבר ועמו פעילויות להעלאת מודעות, עצרות מחאה, תהלוכות אבל וספירת גופותיהן של נשים שדוכאו, עונו ונרצחו בידי בני משפחותיהן, סרסוריהן או "לקוחותיהן". השנה מגיע יום המאבק בעיצומו של גל חשיפות של הטרדות מיניות שהתרחשו בעבר הקרוב והרחוק ודומה שכמעט אין בו צורך: נשים החליטו לזכור ולהזכיר, לזעוק ולמחות גם בלי הנחיה מטעם האו"ם וארגוני הנשים. זוהי החלטה אישית וקבוצתית שמתחזקת ומתעצמת למרות האזהרות הקבועות מפני תגובות גבריות ("אם החשיפות יימשכו — גברים יפסיקו להעסיק נשים") וההשתלחויות המסלימות של תוקפנים מתבכיינים (לדוגמה, שידור ההכפשות של נתן זהבי ברדיו 103).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ