בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכרת להיות יהודייה

120תגובות

כשהייתי בת עשר עלינו ארצה. נסענו במוריס־מיינור מלונדון לנאפולי, הפלגנו באונייה לנמל חיפה וזחלנו לירושלים בעלייה המפותלת והצרה משער הגיא, כי אבי פחד לעקוף את המשאיות. הייתי מלאת תקווה תמימה למימוש חלום ציוני. ירושלים עוד היתה חצויה והחיים בה היו פשוטים וצנועים. בבתי חברי ישנו ההורים בסלון על ספה נפתחת, והתביישתי בדירת הורי שהיתה מפוארת יחסית. האוטובוס לבית הספר עבר ליד חומת העיר העתיקה שנחסמה בקיר בטון גבוה ועליו — כך אמרו — היו צלפים של הצבא הירדני. בכיתה ישבנו בטורים של בנות ובנים, ולבשנו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו