היינו בסך הכל נערות

מגי אוצרי
מגי אוצרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מגי אוצרי
מגי אוצרי

הטייסים היו מסתכלים עלינו מלמעלה למטה, ולא ידענו אם זה מפני שהיו גבוהים כל כך, או שאולי אנחנו היינו קטנות במיוחד. היינו "אנחנו" והיו "הם", ואף על פי שחלקנו את אותו מבנה חדש ומטופח בגף טיסה, תמיד ידענו שיש קו בלתי נראה המפריד בינינו, ושאסור לעבור אותו. גם סדר הדברים היה ברור. ארוחות הבוקר הוגשו בשמונה, והכין אותן שף לשעבר ב"הייאט", שקיבל משרת נגד בחיל, והוקצה לעבודה בטייסת באופן בלעדי. תחילה אכלו הטייסים הסדירים והמילואימניקים. כשהם סיימו, היינו גם אנחנו מורשות לגשת ולקחת לעצמנו מנה ממה שנשאר. השאריות היו נזרקות, או נארזות בעבור חברים מהגף הטכני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ