בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך גיליתי מחדש את זהותי הציונית

28תגובות
פסלו של הרצל בהרצליה. האוּטוֹפּיזם הוקרב על מזבח הפופוליזם
ניר קידר

בשנה האחרונה גיליתי מחדש את זהותי החילונית. אם היו שואלים אותי עד לפני שנה שנתיים האם אני ציוני, הייתי מגמגם. מצד אחד, תמיד היתה לי מחויבות ונאמנות לסיפור הציונות ההיסטורי — אמונה שלמה בחזון ההרצלייני, כלומר בתובנה שהפתרון הציוני היה הפתרון היחידי המוצלח שעמד בפני יהדות אירופה עם התעוררות הגל הלאומי שם. התפישה הזאת קיבלה אצלי פן אישי בתולדות המשפחה שלי — ארבעה סבים וסבתות, שעלו כולם ארצה מטעמים ציוניים בשנות ה–30 של המאה ה–20. בעיקר משמעותי לגבי הסיפור של סבי מצד אמי, שהיה הציוני היחידי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו