נתניהו יודע מנגינה אחת: הפחדה

יצחק לאור
יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור
יצחק לאור

ממש בעת העימות הסמנטי בין נתניהו ובינינו, מתנגדי הגירוש, על הגדרת הפליטים כ"מסתננים", הפסיק ממשל טראמפ, לקול תשואות הימין, את תמיכתו באונר"א, כדי להרע עוד יותר את מצב הפליטים בגדה, ועד כדי הכחדתם בגטו העזתי. ציפור לא צייצה. האוזן למדה לאטום עצמה למלה "פליטים", אם הם פלסטינים. מאז החלטת האו"ם 194, מ–1948, היו שתי משמעויות למלה: קורבנות או אויבים. למדנו להתחספס ולהתרכך על פי ההקשר. אפילו על הקרימינליזציה של הפליטים באמצעות תיוגם כ"מסתננים" אין לנתניהו זכויות יוצרים. המדינה, ובעקבותיה יצירי רוחה, עיתונאים וחיילים, עשו זאת בנחישות בעשור הראשון לקיומה. מסתננים נהרגו בהמוניהם, אפילו חיפשו ירק לכבשים.