טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופי מחורבן הוא לא עדות למחלת נפש

54תגובות
מחלקת יום פסיכיאטרית בבית החולים איכילוב
אסף עברון

בכיתה ה' עברתי מבית ספר בירושלים לבית ספר בקיבוץ, שבו הקללה החביבה על הילדים היתה "נכה". כשהתעייפו ממנה, עברו ל"אוטיסט". אותם ילדים הזדעזעו ממש, כשקראתי לאיש התחזוקה של בית הספר "שָׁרָת", כמו שהיה נהוג אז בעיר. למה? כי שרת זה משפיל. אז איך קוראים לו אצלכם? "אב בית! בוא'נה, את נכה..." צמד המלים הפופולרי ביותר השבוע, בכל משרד, מטבח או סלון, היה "חולת נפש". אני רוצה להניח לרגע בצד את הסיבות שהזניקו את התואר הזה לראש הטבלה, ולהסתכל על המונח עצמו: חולת נפש (או משוגעת, פסיכית, חולת רוח, פסיכופטית —...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#