טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מול מותו של בועז ארד צריך לעצור רגע ולחוש אימה

330תגובות
בועז ארד בביתו, 2006
טלי שני

אני כותבת את המאמר הזה בתחושת הלם ופלצות. רגע אחרי שלמדתי באיחור של יממה על כתבת התחקיר באתר "מאקו" על יחסים בלתי הולמים שקיים האמן בועז ארד עם תלמידותיו בבית הספר תלמה ילין, נודע לי ששם קץ לחייו. כתיבה בסערת נפש היא טעות שתמיד הזהרתי אחרים מפניה. אדם צריך לכתוב בקור רוח ובריחוק אם הוא רוצה שלכתיבתו יהיה ערך מעבר לרגע בו נכתבה. אבל יש לי משהו להגיד גם בזכותה של המערבולת שבה אני שרויה בעת כתיבת מילים אלו. היא יכולה להיות מורת דרך אמינה בסבך הנורא של הרצון לתקן עיוותים שנמשכו זמן רב מדי ומנגד,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true