בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת בועז ארד: קשר השתיקה וחובת הפרסום

70תגובות
בועז ארד בביתו, 2006
טלי שני

התאבדות האמן בועז ארד היא קודם כל מצערת ומטלטלת. בנוסף, היא מעלה שאלות רבות, המעסיקות את השיח הציבורי בארץ ובעולם: כמה חמורה התנהגות שיש בה ניצול לרעה של יחסי כוח, כשהצד המוחלש הסכים לה ואף עודד אותה? האם ייתכן, שאדם יהיה חם ותומך ומקסים, ובו בזמן ינצל את כוחו ויפגע בחלשים ממנו? כמה מהאחריות לניצול שיטתי של מרות מוטלת על המערכת שבתוכה מתרחש הניצול ועל הסביבה שעוצמת עין? האם יש מקום להתיישנות ביחס לעבירות מין? האם ראוי לפרסם טענות על פגיעה מינית שחלה עליהן התיישנות? האם ראוי להתחשב בפרטיות של מי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו