פרשת בועז ארד: קשר השתיקה וחובת הפרסום

אורית קמיר
אורית קמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורית קמיר
אורית קמיר

התאבדות האמן בועז ארד היא קודם כל מצערת ומטלטלת. בנוסף, היא מעלה שאלות רבות, המעסיקות את השיח הציבורי בארץ ובעולם: כמה חמורה התנהגות שיש בה ניצול לרעה של יחסי כוח, כשהצד המוחלש הסכים לה ואף עודד אותה? האם ייתכן, שאדם יהיה חם ותומך ומקסים, ובו בזמן ינצל את כוחו ויפגע בחלשים ממנו? כמה מהאחריות לניצול שיטתי של מרות מוטלת על המערכת שבתוכה מתרחש הניצול ועל הסביבה שעוצמת עין? האם יש מקום להתיישנות ביחס לעבירות מין? האם ראוי לפרסם טענות על פגיעה מינית שחלה עליהן התיישנות? האם ראוי להתחשב בפרטיות של מי שפגעו באחרים? האם איום בהתאבדות צריך לעצור פרסום עיתונאי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ