מאזן האימה מול חיזבאללה: תבוסה הדדית מובטחת

רונן דנגור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונן דנגור

מעט לאחר שהמציא את הדינמיט, ב–1867, לקה אלפרד נובל בדיכאון. התברר לו שהחומר שיוצר במפעליו שינה את שדה הקרב והפך אותו לקטלני הרבה יותר. תחושותיו הקשות תרמו להחלטתו להוריש כמעט את כל הונו לייסוד קרן פרסי נובל. הוא היה פציפיסט שניסה למצוא נחמה ברציונליות, והביע תקווה באוזני פעיל שלום שהמצאתו תתרום ליציבות: "מפעלי הדינמיט שלי יביאו לסוף המלחמות... ביום שבו שני צבאות יוכלו להשמיד זה את זה, יחדלו כל האומות להילחם". אמירתו זו היתה הגרסה המוקדמת למושג שנודע לימים כ"השמדה הדדית מובטחת", שעליו נבנתה תפישת ההרתעה הגרעינית. חזונו של נובל מתגשם במידה מסוימת כעת באזורנו; בין ישראל לחיזבאללה מתקיים מאזן אימה המבוסס על נשק קונוונציונלי, שעושה שימוש בגרסאות מתקדמות של הדינמיט. כוח ההרס ההדדי שהופגן במלחמת לבנון השנייה מהדהד עדיין בתודעה. מאז שיכלל כל צד את יתרונותיו היחסיים, וכל צד גם מבין טוב יותר את עוצמת ההרס הפוטנציאלי שבידי יריבו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ