טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זיכרונותי מתלמה ילין שוב לא ייראו אותו דבר

61תגובות
בועז ארד בביתו, 2006
טלי שני

הזיכרון האנושי הוא דבר מפעים. עד לפני זמן קצר, לא זכרתי הרבה מתקופת לימודי בתלמה ילין. מה יש לזכור? לכולם קשה בגיל ההתבגרות, ולמעטים יש ממנו זיכרון ברור בחלוף יותר מ-25 שנים. זה בהחלט היה מקום אינטימי: בתקופתי היו לא יותר מארבע כיתות בכל שכבה, כך שהיה קל להכיר את כל התלמידים והמורים. אינטימי והישגי: "בית הספר שלנו הוא כמו רכבת", אמר אז המנהל יצחק נתן להורינו, "מי שלא עומד בקצב נופל ממנה". זו היתה תמצית זיכרוני מהתקופה: בית ספר שראה עצמו כמוסד למוחות מבריקים, ומנופף עד היום ברשימת בוגרים מפוארת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true