הימים האלה הם זמן מלחמה, אחרי שהתמימות מתה

יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יאיר אסולין

ככל שנוקפים הימים, ככל שעוד ועוד רפש עולה מעל פני השטח, ככל שעוד ועוד מסיכות נקרעות באחת מעל פנים כאלה ואחרים, ככל שכל זה מתקדם, מתחזקת אצלי התחושה שאנחנו בזמן מלחמה. לא מלחמה במובן של צבא ודם והרוגים, גם לא מלחמה בהכרח במובן של צד מול צד, של מחנה מול מחנה, הרי בסוף, כולנו חולקים יחד את גורל המקום והזמן הזה, בין אם נשלה את עצמנו ובין אם לאו; "מלחמה" במובן של שבר משמעותי בסדר הישן, מלחמה במובן של שידוד מערכות, של רעידת אדמה, של היכולת לראות שהמציאות עירומה הרבה יותר ממה שרצית לחשוב, ממה שרצית להאמין, עירומה הרבה יותר ממה שניסו למכור לך. מלחמה במובן של מות התמימות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ