פרידה מחיים, איש חברון
חיבבתי את חיים הנגבי. פשוט אי־אפשר היה שלא לחבבו. לא היה אדם שהכיר אותו ולא חיבבו. הרבה פעמים בחיי הייתי צריך לכעוס עליו. ניסיתי. זה לא הלך לי. הכרתי אותו בימי משפט אייכמן. החלטתי לעבור לגור בירושלים במשך המשפט, שנמשך כמה שבועות. עמוס קינן סיפר לי, שלאחיו אלי ולחיים הנגבי יש דירה מרווחת. הם ניאותו להשכיר לי חדר. בערבים, אחרי יום של עדויות מצמררות, הייתי זקוק למשקה. חיים לקח אותי לבר "בכחוס", ושם שתינו ושוחחנו ארוכות. לחיים היו דעות נחושות, והוא היה צעיר אינטליגנטי. שמתי לב לעובדה מוזרה: הוא לא...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר