חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא הסתנן למצרים

אייל הראל
אייל הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אייל הראל
אייל הראל

מחר נסב אל שולחן הסדר ונספר ביציאת מצרים. אותו אירוע מונומנטלי של עם מהגרים שנכנס למצרים מבחירה ויוצא ממנה בבריחה ואשר הפך ברבות השנים לאחד העוגנים בלוח השנה היהודי.

הקונספט שבא לעולם, ככל הנראה בתקופת המלך יאשיהו ("כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה", מלכים ב', כ"ג), לפני כ-2,500 שנה, עבר שינויי סגנון עם חורבן בית המקדש השני, ואימץ את המסגרת המוכרת לנו כיום כ"הגדה של פסח" רק במאות השנים שלאחריו. דורות של יהודים בישראל ומחוצה לה חיברו לתוכה קטעי תורה, טלאי משנה וערימות של תסכול ("שפוך חמתך על הגויים") בטרם קנתה לעצמה מעמד קנוני בסביבות המאה העשירית לספירה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ