בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה קראנו לחיילים לא לירות על מפגינים

234תגובות
פלסטינים וחיילי צה"ל בהפגנה ליד גדר הרצועה, היום
אילן אסייג

בצד האימונים המפרכים, לא היה דבר שהשקעתי בו יותר מאמץ ויצירתיות כשהייתי קצין צעיר ופיקדתי על טירונים בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים בראשית שנות ה–90, מחינוך וידיעת הארץ. בודדים היו האימונים או הפעולות המבצעיות שהגיעו בהמשך, שלא התחילו בסקירת שטח, בשיעור היסטוריה וידיעת הארץ או בשיחה על עתיד ישראל ותפקידו של הצבא. צה"ל, כך חשבתי, הוא ספרא וסייפא, ספר וחרב, שילוב ייחודי של ידע, תושייה וכוח צבאי, שמשרת מטרה גדולה. ככזה הכוונות היו חייבות להיות טהורות, וכך גם האמצעים. במיוחד שמתי דגש על מוסר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו