געגועים למנהיגות כנה ואמיצה, תקוות לקידוש החיים

אמילי מואטי
אמילי מואטי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמילי מואטי
אמילי מואטי

געגוע לימים שמנהיגים אמרו בהם את שעל לבם, ופרשו לפני הבוחרים חזון מפורט ודנו באפשרויות להגיע אליו, במקום להקליט אינסרטים לתחנות הרדיו וסינקים לטלוויזיה עם טלפרומפטר. הם דיברו מהלב. גם אם זה לא נשמע מלהיב ומתחרז, היה שם תוכן. המנהיגים לא נראו כמו מועמדים להרצאות ב"טד", לא השתפשפו בסדנאות שכנוע ודיבור מול קהל, לא עשו "דיבייט", אלא ניהלו דיון, אפילו התעמתו מלאי להט כדי הסביר את עמדתם ולשכנע את הציבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ