השמדת הכור הסורי — מבט נוסף

מיכאל הרצוג
מיכאל הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הרצוג
מיכאל הרצוג

הפרשה של תקיפת הכור הגרעיני הסורי לפני למעלה מעשר שנים נושאת עמה לקחים בממד הלאומי־האסטרטגי, שנבלעו באבק המלחמה על הקרדיט. מן הראוי להתעכב עליהם. שימשתי בעת ההיא ראש מטה שר הביטחון ונפלה בחלקי הזכות ללוות מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לתקיפה. ברצוני להאיר שלוש זוויות מרכזיות.

המודיעין

עובדה היסטורית היא כי במדינה שכנה עוינת לישראל נבנה כור פלוטוגני לצרכים צבאיים במשך כחמש שנים, בטרם גילתה אותו ישראל והשמידה אותו, סמוך להפיכתו ל"חם". במבחן התוצאה אמנם הצליח המודיעין הישראלי "לעלות" על הכור בזמן, אך אין הוא פטור מחשבון נפש נוקב בנוגע לתהליך. למיטב שיפוטי, בשנים שקדמו לגילוי הכור לקה המודיעין בקונספציה שגויה, ולפיה לא סביר שבשאר אל־אסד יחתור לפתח יכולת גרעינית צבאית. בשל קונספציה זו לא כוונו לעניין מאמצי איסוף מתאימים ומידע רלוונטי פורש באופן שגוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ