בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחברה הערבית לא באמת נלחמים בנשק הבלתי-חוקי

18תגובות
טירה, בשבוע שעבר. בשלט, שעליו חתומה העירייה ופרויקט "טירה ללא אלימות", נכתב כי "מי שמכוון כלפינו נשק אינו נמנה עמנו"
תומר אפלבאום

הפתגם העממי באזור ואדי עארה אומר: קרוביו נרצחו והוא עדיין מפשיל שרוולים. נזכרתי בו כשקראתי את כתבתו של ג'קי חורי על "מלחמת" החברה הערבית נגד הירי בחתונות ("הארץ",24.4). שוב החברה הערבית מבכה את הרסן שאבד יחד עם הסוס, ולא את הסוס עצמו. שוב החברה הערבית מסתערת בשיא הכוח על האוכף ומכה אותו מכות נמרצות, במקום להדוף את הגמל האלים המשתולל. שוב החברה הערבית מחפשת את המאורה של הצבוע שטורף את העדר, במקום לטפל בצבוע עצמו. למרבה האירוניה ובאורח צפוי לחלוטין, חברות המרבות להלל ולשבח את עצמן בענייני רגישות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו