בחברה הערבית לא באמת נלחמים בנשק הבלתי-חוקי
הפתגם העממי באזור ואדי עארה אומר: קרוביו נרצחו והוא עדיין מפשיל שרוולים. נזכרתי בו כשקראתי את כתבתו של ג'קי חורי על "מלחמת" החברה הערבית נגד הירי בחתונות ("הארץ",24.4). שוב החברה הערבית מבכה את הרסן שאבד יחד עם הסוס, ולא את הסוס עצמו. שוב החברה הערבית מסתערת בשיא הכוח על האוכף ומכה אותו מכות נמרצות, במקום להדוף את הגמל האלים המשתולל. שוב החברה הערבית מחפשת את המאורה של הצבוע שטורף את העדר, במקום לטפל בצבוע עצמו. למרבה האירוניה ובאורח צפוי לחלוטין, חברות המרבות להלל ולשבח את עצמן בענייני רגישות...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר