עזה: זה לא עניין אבוד. יש פתרון
הימין הישראלי באופוריה: שגרירות ארה"ב הועברה לירושלים, העזתים ספגו מכה אנושה באירועי יום הנכבה, וראשי חמאס, על פי השר ליברמן, חזרו למלונה. עוד סבב אלימות, עוד צלפים מקצועיים ועוד קורבנות עזתים. על פניו, נראה כי הסוגייה העזתית בלתי פתירה. אבל מכיוון שמדובר בבני אדם, ובעיקר בחייהם הכמעט בלתי-אפשריים ובמותם שבא בקלות בלתי נסבלת, ניסיתי ביני לביני לארגן את מחשבותי הכואבות והדואבות, מתוך רצון להבין: מי מרוויח מאי-פיתרון? הרי המצב לא חדש, והמצוקה העצומה מתפרצת לכדי מלחמה כל כמה שנים, אז מי בדיוק מעוניין בהימשכות האסון האנושי הזה?