בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום הבושה לתקשורת, לאופוזיציה וגם לי

112תגובות
נושאי שלטי שלום ודו קיום בעברית ודגלי פלסטין בהפגנה לאורך כביש
רמי שלוש

ביום שני המדמם, כשמספר ההרוגים והפצועים עלה משעה לשעה, שאלתי את עצמי: מה אני הייתי עושה אילו הייתי נער פלסטיני בן 15 ברצועת עזה? עניתי לעצמי ללא היסוס: הייתי עומד מול הגדר ומפגין, תוך סיכון חיי וגופי. מניין לי הביטחון הזה? פשוט, זה מה שעשיתי כשהייתי בן 15. הייתי חבר אצ"ל, מחתרת חמושה שנקראה "טרוריסטית". הארץ היתה תחת כיבוש בריטי ("המנדט"). ב-17 במאי 1939 הגבילו הבריטים את רכישת הקרקעות על ידי יהודים. קיבלתי פקודה להימצא בשעה מסוימת בקרבת שפת הים כדי להשתתף בהפגנה. היה עלי להמתין לתרועת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו