מודל ההערצה החדש — המסורתיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רמי לבני
רמי לבני

כמו באוכל, בבגדים ובמוסיקה גרועה, גם בשיח האינטלקטואלי יש אופנות. במדינה אינטנסיבית, מכורה לריגושים וחסרת מנוח כישראל, שבה קשה לשמור על יציבות ורצינות במחשבה הפוליטית־התרבותית לפרק זמן ממושך, האופנות מתחלפות בקצב שעשוי להימצא מייגע גם לחובבים מושבעים של חידושים. במיוחד אוהבת הקהילה הפרוגרסיבית לאמץ בכל פעם בייבי חדש, קבוצה או מגזר שהיו לכאורה נידחים וחרופים והושפלו על ידי ה"הגמוניה", ופתאום נחשפים בכל מופלאותם; בתור פיצוי ותיקון, המבט עתה מהופנט אליהם, כמו אל זאטוט האוחז בצדי הלול שלו ורוקע, וכל מחווה שלו נראית להוריו מושלמת, כל בכי — נשגב, וכל פליטה — יצירת מופת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ