עומר עינב
עומר עינב

פרשת המשחק של נבחרת ישראל נגד נבחרת ארגנטינה היא המחשה ברורה, בפעם המי יודע כמה, לקשר ההרסני והבלתי-נפרד של ספורט ופוליטיקה. ועבור ישראל הוא יותר מכל תזכורת למגבלות הכוח.

ותחילה לידיעה שהגיעה זה עתה: ליונל מסי, למרות שיותר ילדי בר מצווה עולים לרגל למקדשו שבקאמפ נואו מאשר לתורה, הוא לא ציוני. הוא גם אינו איש התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא באופן כללי אינו איש פוליטי. ממעט להתבטא בכלל, ובפרט בסוגיות שאינן קשורות לכדורגל. אחרי הכל, הוא שחקן כדורגל. הגדול בדורו יאמרו רבים, שעומד לפני ההזדמנות האחרונה בקריירה שלו לזכות בתואר החשוב מכולם, שחמק ממנו לפני ארבע שנים ורובץ כעת על כתפיו כמעמסה כבדה במיוחד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ