עריצות הרוב מול הגנה על החלש

ב–2013 השתתפתי בכנס באירופה, שדן בתהפוכות בעולם הערבי. היו אלה ימי שלטונם של האחים המוסלמים במצרים, ששנה קודם לכן זכו בבחירות החופשיות הראשונות שנערכו במדינה לפרלמנט ולנשיאות, ונציגם מוחמד מורסי נבחר לנשיא. לכנס הוזמנו נציגי האחים המוסלמים, והיו מי שציפו שיופיעו מטעמם אנשי דת מוסלמים אדוקים, שיציגו את האידיאולוגיה האיסלאמית תוך ציטוט מהקוראן. מי שהופיע בשם האחים המוסלמים היה חוקר מצרי חניך אוניברסיטה בריטית, דובר אנגלית רהוטה, מגולח למשעי, שהציג את מה שמתרחש במצרים כניצחון הדמוקרטיה אחרי עשרות שנים של משטרי דיכוי מסוגים שונים. הוא הסביר כי ממשלתו של מורסי פועלת לאורם של עקרונות ריבונות העם וכי כל מעשי החקיקה שלה הם ביטוי של עקרונות שלטון הרוב. שום ציטטה מן הקוראן או התייחסות למושגים דתיים לא נשמעה. כל מה שאנו עושים, אמר הדובר, נעשה בשם הדמוקרטיה וריבונות העם.