הסרט "סאלח" עושה בלובה אליאב מעשה נבלה

בחודש שעבר מלאו שמונה שנים לפטירתו של לובה אליאב. את מלוא סיפור עלילותיו יתקשה להכיל גם ספר עב כרס. אבל יש פרקים בחייו שראוי להזכיר כעת בקיצור, בשל צמיחתם של נרטיב ואג'נדה פוליטיים, היסטוריים וחברתיים, שמעוותים את דמותו ומעשיו.

בעת שירותו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה לובה שהה בין היתר בצפון אפריקה, ובעיקר בלוב. את זמנו החופשי ניצל להוראת עברית בבתי הספר היהודיים שם. יחד עם אחרים פעל להברחת צעירים יהודים לא"י באמצעות מסמכים מזויפים, ש"הפכו" אותם לחיילים בריטים מ"פלשתינה". לובה ועמיתיו סייעו לספק לקהילות היהודיות בלוב מזון, כסף מזומן, ציוד לבתי הכנסת והגנה מפני שכניהם. ב–1943 הועברה יחידתו לאיטליה דרך מצרים, ומאז ועד 1948 הוא היה מעורב בכל תחומי העלייה — ובעיקר העלייה הבלתי לגאלית של פליטים יהודים ואחר כך של ניצולי מחנות המוות. בכלל זה היה מפקד ספינת העולים "חיים ארלוזורוב" (אולואה).