המילה שכל כך מפחידה את הימין
בשבוע החולף זכינו להצצה מחודשת על נקודת התורפה המרכזית של הגוש הלאומני בישראל. ביום חמישי פוצץ נתניהו פגישה עם נציגי הדרוזים על רקע פוסט בפייסבוק בו כונתה ישראל "מדינת אפרטהייד", ואמש חה"כ בני בגין – נצר כמעט בודד למה שמכונה "הימין הליברלי" - ניסה לשכנע שוב שחוק הלאום איננו דוגמא למדיניות אפרטהייד. גם בנט ושקד, מנהיגי הימין הקיצוני המתוחכם והמחושב יותר, מבינים שההשוואה למשטר אפרטהייד היא המהלך שמסכן יותר מכל את מטרותיהם, ואת המשך צמיחת כוחם הפוליטי. את חזונם המשיחי הם מתרגמים לטקטיקה קונקרטית (דוגמת דברי בנט על כך ש"אסור שהמלים 'מדינה פלסטינית' ייאמרו"), וזוהי הסיבה לכך שהם נמנעים באופן כמעט מוחלט משימוש במילה אפרטהייד. כל אלו מובילים למסקנה חד-משמעית – מי שרוצה להחליף את שלטון הימין הלאומני, ומי שחוששת מעליית הפונדמנטליזם של בצלאל סמוטריץ' וחבריו, חייב/ת לשאת בקול ברור וצלול את המילה המוכחשת והנעלמת.