אמילי מואטי
אמילי מואטי
אמילי מואטי
אמילי מואטי

איתי רום במאמרו אמש, "כדבר שקרן אל שקרן", תיאר את הזעזוע של אבי גבאי מהתכתובת המזויפת שגורמים מטעם הליכוד הפיצו. "זעזוע מזויף" כינה זאת רום, משום שכמה חודשים לפני כן נחשף שמפלגת העבודה מימנה עמוד פייסבוק, שבו באו לידי ביטוי האקרובטיקות האידאולוגיות של יאיר לפיד. כדי לחזק את טיעונו שלף רום מאמרים שכתבתי בזכות הסרת הכפפות של המחנה שאליו אני משתייכת.

לא אכחיש, אני מאמינה גדולה בהסרת הכפפות במחנה ובהרמת הטונים, גם אלו האידיאולוגיים, אך חשוב מכך - גם אלו הטקטיים. הימים שבהם הנהגת הימין מרשה לעצמה להשתולל ומחנה השמאל מצדו מזמין אותה לשולחנות צווי פיוס תוך שהוא מכנס את חבריו לחשבונות נפש חסרי שחר – הימים האלה חייבים להסתיים. לא עוד. מעתה רק גאווה, עמוד שדרה ונכונות להילחם על הדרך, ועל והמדינה שבה אנחנו חיים.

הסרת הכפפות היא מבורכת ורצויה מאוד. יותר מדי שנים התקפלנו לנוכח השמצות ויותר מדי זמן שתקנו והתרחקנו מהמושמץ התורן, שמא ידביקו לנו גם את התווית המורעלת. אך מגיע הרגע, והוא ממש מעבר לפינה עבור כל אותם אנשי "מרכז" שנזהרים לומר כל דבר פן ינענעו את הסירה יותר מדי, הרגע שבו אין יותר לאן לברוח וצריך לבחור: או חברות במחנה הרודף או חברות במחנה הנרדף. ובחירה במחנה הנרדף משמעותה גם הגנה על הנרדפים ולא התנערות מהם.

יש לנו דברים לומר, דברים דחופים ואקוטיים, ויש לנו דרך להילחם עליה. יש דברים שחייבים להיאמר, גם אם יש מי שעלול להיפגע. גם אם ניתפש כלא נחמדים ולא מכילים. נחיה עם זה.

ובחזרה לקמפיינים הנגטיביים: אני מאמינה שאם זורקים עליך בוץ, רצוי שתזרוק בחזרה במקום להתבכיין (אפשר לבכות ולזרוק במקביל, אף אחד לא מת מזה). כעת, כשאני עצמי מתמודדת בפריימריס של מפלגת העבודה, אני יודעת שסיכוי קלוש שאפתח על דעת עצמי בקמפיין שקרים כלפי אדם מהמחנה הנגדי, אך ארגיש עצמי משוחררת מכל קו אדום מול הראשון שיעז לפעול כך כלפי.

ואולם, במקרה הספציפי שעליו כתב ידידי רום, אין ממש הקבלה בין חשיפת האמת והבלטתה (כמו בקמפיין מפלגת העבודה נגד לפיד) לבין הפצת שקרים (כמו בקמפיין פעילי הליכוד הנוכחי). לכן ההאשמה לפיה ההזדעקות המנומקת של גבאי נוכח קמפיין הליכוד היא מזויפת קצת חוטאת למציאות.

גם את ההשלכות של שני המקרים, שרחוקים זה מזה כמזרח ממערב, רצוי להזכיר: בעוד ששקרי נתניהו (על הנהגת השמאל) ובנט (בקמפיין נגד יוסי יונה) גררו מיד איומים על חייהם של מושאי הקמפיין, השמצות כלפי הקרובים להם וכלפי המחנה האידאולוגי שלהם, עמוד הפייסבוק שנפתח נגד לפיד לא גרר דבר מאלה. אני מרשה לעצמי להניח שלא קם שמאלן ששיגר ללפיד איומים על חייו לנוכח החשיפה המטלטלת שהמועמד, מה לעשות, לא לגמרי אפוי פוליטית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ