בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים של שותפות עם האזרחים הערבים

51תגובות
חנות בגבעה הצרפתית בירושלים, יולי השנה
אוליבייה פיטוסי

חירות ושוויון הם שני הערכים המרכזיים של המשטר הליברלי. הדרה היא דרך פוצעת במיוחד של פגיעה בשוויון. במצבים של הדרה מסמנים אדם כמי שאינו רשאי ליטול חלק בפעילות שהוא מעוניין להשתתף בה. בספרו "הכפיל" מתאר דוסטויבסקי חוויה של הדרה — אי קבלה למסיבה — כמובילה לשיגעון. הסיפור המפורסם על קמצא ובר קמצא, שנטען כי אירועיו תרמו לחורבן ירושלים, הוא סיפור על עומק העלבון שנגרם בעקבות הדרה (גם כאן, אי קבלה למסיבה). ההיסטוריון יעקב טלמון טען, שתנועות לאומיות צומחות, כשהמשכילים בקבוצה של מיעוט לאומי מבקשים להשתלב...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו